אז למה קוראים לנו סטלה? בזכות האישה האהובה עלינו בכל העולם, שממנה הכל התחיל –
אימנו היקרה, סטלה.
סטלה עלתה לארץ לפני 32 שנים, בהיותה בת 20. היא התגוררה בשכונת קריית שלום ומיד התקבלה לעבודה במאפייה מקומית, בה עבדה בחריצות בוקר וערב ולמדה את רזי המקצוע דרך אומנות האפייה ועבודה עם בצק.
סטלה נישאה בגיל צעיר וילדה 3 בנים (אותנו), כל חייה התמודדה עם מציאות מורכבת –
נישואים לא מאושרים שהסתיימו בגירושים והותירו אותה בחובות כבדים ועול פרנסת בניה שהיה מונח על כתפיה. אבל אמא שלנו לא התייאשה, המשיכה לעבוד קשה במאפייה ועודדה אותנו לצאת ולעבוד, עד שהתגברה על החובות.
בסופי השבוע היינו מתעוררים לניחוחות מאפים שבהם פינקה אותנו, לסיפורים על צעדיה הראשונים בישראל, על הקשיים שחוותה ועל גאוותה הרבה בכל הישגיה – עצמאות, ילדים בוגרים ובריאים שלכולם תארים אקדמיים ובית מלא חום ואהבה.
במהלך חודש מרס 2020, (הסגר הראשון) ישבנו בחיק המשפחה והחלטנו להקים את ״הבייקרי של סטלה״ כאות מחווה ותודה על השנים הארוכות שבהם גידלה אותנו, דאגה לכל הצרכים שלנו וחינכה אותנו לעצמאות, מקצוענות וחריצות.
אמא, תודה! בלעדייך כל זה לא היה קורה.
אהרון, דניאל וליאור